חכמת שלמה
                                            ד,א מוטב שלא יהיו ילדים ושיהיה להם סגולה: לאזכרה
                                                   הוא בן אלמוות: כי ידוע עם אלוהים ועם בני אדם.
                                4:2 כאשר הוא נוכח, גברים לוקחים בו דוגמה; וכשהוא נעלם, הם
                                                 חפצו בו: הוא עונד כתר, ומנצח לעולם, לאחר שקיבל
                                                                    הניצחון, חתירה לתגמולים לא מטמאים.
       4:3 וּבִרְבּוֹת הַרְבֵּה שֶׁל הָרָעִים לֹא יִשְׁגַּח וְלֹא יִתְפַּע
                                         להשתרשות מהחלקות ממזרות, ולא להניח שום יסוד מהיר.
             4:4 כִּי-אִם-עַל-פַּעַם יִפְרְחוּ בַעֲנָפִים; עדיין עומד לא אחרון,
                                                                          הם יזעזעו ברוח, ובכוח הרוחות הם
                                                                                                            יוסר מהשורש.
                                       4:5 הענפים הבלתי-מושלמים יתפרקו, פירותיהם לא יועילו
                                                                       לא בשל לאכול, כן, להיפגש ללא כלום.
                                            4:6 כי ילדים שנולדו ממיטות לא חוקיות הם עדים לרשע
                                                                                                 נגד הוריהם במשפטם.
                              4:7 אבל אף על פי שהצדיק ימנע ממיתה, בכל זאת הוא יהיה בפנים
                                                                                                                       מנוחה.
                                                       4:8 כי גיל נכבד אינו העומד לאורך זמן, וגם לא
                                                                                              שנמדד לפי מספר שנים.
                   4:9 אבל החכמה היא השיער האפור לבני אדם, וחיים ללא כתמים הם זקנה.
                            4:10 הוא מצא חן בעיני אלוהים ואהוב אותו, וחי בין חוטאים הוא
                                                                                                                       תורגם.
                                                                     4:11 כן נלקח מהר, פן תשנה את שלו הרשע
                                                                                 בינה, או הונאה מטעה את נפשו.
                                                             4:12 כי כישוף השובבות מטשטש דברים ישרים;
                                                            ושיטודת ההתלהבות מערערת את המוח הפשוט.
                                                  4:13 הוא, בהיותו מושלם תוך זמן קצר, מילא זמן רב:
                                        4:14 כי מצא חן בעיני נפשו את ה\' על כן מיהר לקחתו ממנו
                                                                                                              בין הרשעים.
                                                        4:15 את זה ראו העם ולא הבינו ולא הניחו את זה
                                                             דעתם, כי חסדו ורחמיו עם קדושיו, וכי הוא
                                                                                                         מכבד את נבחרו.
                                                                  4:16 כך יגונו הצדיק המת, את הרשעים אשר
                                           חַי; ונוער שמשכלל במהרה את השנים והזקנה הרבות של
                                                                                                              הלא צדיקים.
                                                                  4:17 כי יראו את קץ החכמים ולא יבינו מה
                                                                 אלוהים בעצתו גזר עליו, ולמה יש ליהוה
                                                                                             להעמיד אותו בביטחון.
                                                   4:18 יראוהו ובזוהו; אבל אלוהים יצחק אותם לבוז:
                                                                             ויהיו מעתה פגר שפל וחרפה בקרב
                                                                                                         מת לנצח נצחים.
                                                           4:19 כי יקרע אותם והפיל אותם לראש, כי יהיו
                                                         חסר מילים; ויטלטל אותם מן היסוד; והם יעשו
                                           יִשָּׁמְרוּ גָּדוֹל, וְהָיָה בְגוֹן; וזכרם יהיה
                                                                                                                     לָמוּת.
                                                        4:20 וכאשר ישליכו את חשבונות חטאיהם ויבואו
                                                               פחד: ועוונותיהם ישכנעו אותם על פניהם.