עמוס
9:1 ראיתי את יהוה עומד על המזבח ויאמר הכה במשקוף
הדלת, כדי שהעמודים ירעידו: וחתכו בראשם, כולם
אוֹתָם; וְאֶת-אַחֲרוֹן אֲשֶׁר הָרַגְתִּי בְּחֶרֶב: הַבּוֹרח מִמֶּנּוּ
לֹא יִבְחוּ וְלֹא יִהְיֶה הַמְבָלֵט מֵהֶם
נמסר.
ט,ב הגם שחפרו בגיהנום, משם תקח אותם ידי; למרות שהם
תעלה לשמים, משם אוריד אותם:
ט,ג ואף-על-פי שהסתתרו בראש הכרמל, אחפש ו
להוציא אותם משם; ואף על פי שהם נסתרים מעיני בתחתית
מן הים, משם אצווה על הנחש, והוא ינשך אותם.
9:4 ואף שילכו בשבי לפני אויביהם, משם אעשה
צוה את החרב, והיא תהרוג אותם: ושמתי את עיני
אותם לרע, ולא לטוב.
יט,5 ויהוה יהוה צבאות הוא הנוגע בארץ והיא תעשה
נמס, וכל יושבי בה יבכו: ויקום
לגמרי כמו מבול; וייטבע, כמבול מצרים.
ט,6 הוא הבונה את סיפוריו בשמים וייסד את שלו
חיל באדמה; הקורא למי הים ו
שופך אותם על פני האדמה: יהוה שמו.
יט:7 האין אתם כבני אתיופיה אלי בני ישראל?
אָמַר יְהוָה. האם לא העליתי את ישראל מארץ מצרים?
ואת הפלשתים מקפתור ואת הארמים מקיר?
יט:8 הנה, עיני ה\' יהוה אל המלכות החוטאת וארצה
הרס אותו מעל פני האדמה; חוסך שלא אעשה זאת
השמד את בית יעקב, נאום ה\'.
יט:9 כי הנה אנכי צוה וניפה את בית ישראל בכל
גּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁנִּפְנֶה תְּרִיס בְּנַפְנֶה, וְלֹא יִהְיֶה
נופל תבואה על הארץ.
9:10 בחרב ימותו כל חוטאי עמי אשר אומרים הרשע
לא יעקוף ולא ימנע אותנו.
9:11 ביום ההוא אקים את אוהל דוד הנופל ו
לסגור את הפרצות שלו; וַאֲנִי אֶהְיֶה, אֶת-הַחֲרִיבוֹתוֹ, וְאֶחָד
בנה אותו כמו בימי קדם:
יט יב למען ירשו את שארית אדום ואת כל הגויים אשר
נקראים בשמי, נאום יהוה העושה זאת.
יט,יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה, וַיִּגַּע הַחוֹרֵשׁ
הַקּוֹצֵר, וְהַגּוֹזֵר עֲנָבִים, זָרַע זֶרַע; וה
הרים ישטפו יין מתוק, וכל הגבעות יימסו.
9:14 והשבתי את שבי עמי ישראל והם
יבנה את הערים החורבות ויישב אותן; ויטעו
כרמים, ושתה את-יינו; גם יעשו גנים ו
לאכול את הפירות מהם.
9:15 ונטע אותם על אדמתם ולא ימשכו עוד
עלה מארצם אשר נתתי להם, נאום יהוה אלוהיך.